בעקבותיו של ישוע

טיולים מודרכים לצליינים בארץ הקודש

כל צליין הנוסע לארץ הקודש חש רצון עז למצוא כאן את "עקבותיו" של אלוהים. הם אפילו מחפשים את זה באבנים, הרים, ואף במים, שהיוו הרקע של חיי ישוע על פני האדמה. כך זה היה במשך אלפיים שנה עבור השרשרת האינסופית של נוצרים שנסעו לארץ הקודש.

במהלך השנים, מאות קבוצות מכל רחבי העולם ביקרו בארץ הקודש, והתקבלו בברכה על ידי הפוקולארה. הם חווים איחוד עמוק עם הקב"ה, לומדים יותר על חייו של ישוע, וזוכים להבנה חדשה על הבשורה. הם גם מקבלים את ההזדמנות להכיר את "האבנים החיות" בארץ הקודש כיום, כלומר הנוצרים המקומיים השומרים על נוכחותו של ישוע המשיח באדמות הללו, בנוסף לחברים היהודים ומוסלמים העדים לעוצמת הדיאלוג הזה.

"בעקבותיו של ישוע" הוא פרויקט שעוזר במתן שירותי צליינות מודרכת בארץ הקודש לחברי הפוקולרה.

למידע נוסף או ארגון תוכניות לצליינים, נא לשלוח לכתובת: suipassi@focolare-hl.org.

כמה התרשמויות:

"חברים יקרים בארץ הקודש, התדהמה שחווינו מתמשכת. זה משהו שמתעלה על זמן, היסטוריה, וגיאוגרפיה. אלה בזקים של גן עדן, של נצח. זה מסע של פעם בחיים והוא מעבר לכל החוויות האחרות שחווינו ונחווה."

"החזרה לבית ולעבודה היו עבורי כמו לרדת מהר תבור. כמו תלמידיו של ישוע, הייתי שמח אם נשארתי איתכם בארץ הקודש בעקבותיו של ישוע. אבל בדיוק כמו שישוע ותלמידיו הצטרכו להתמודד עם המציאות האנושית הקשה של ירושלים, כך גם אני – אבל בכל זאת הרגשתי מועשר מהנוכחות המתמדת של אלוהים במשך כל הימים. מצב הנפש הזה מתורגם באופן קונקרטי לאכפתיות יותר גדולה כלפי האחים והאחיות שעוברים לידי. זהו סוג של מודעות לכך שאני לא לבד בהתמודדות עם מצבים קשים, ואני משוכנע עמוקות שמה שחשוב בסופו של דבר הוא רק אהבה."

"הצליינות בארץ הקודש היא דבר מיוחד שלא ניתן להשוות לשום צליינות אחרת. ההגעה לארץ הקודש פירושה לבוא לפגוש את המשיח. ארץ הקודש נחשבת כבשורה החמישית, שבה האבנים מדברות על ישוע וסיפורו ועל התגלותו של הבורא לאנושות."
הפטריארך פיירבטיסטה פיצבאלה

"לפני זמן מה, נסעתי לארץ הקודש ארצו של ישוע. זו הייתה חוויה מיוחדת מאוד עבורי ועבור האחרים שהיו איתי.

אנחנו כבר הכרנו את ישוע בהיבט של אור, אהבה, אמת, ודוקטרינה. ניסינו במשך שנים ליישם את דבריו והכרנו אותו בעיקר כדבר ה'. אבל באנו לארץ הקודש כדי להכיר את ישוע האדם.

להרים את עינינו בלילה ולראות את השמיים מלאים בכוכבים, ולהרים אותן במהלך היום ולראות את הקמרון הכחול שראו עיניו של ישוע. להסתכל על המקומות האלה ובדיונות ודרכים ומדבריות, והאופק שישוע ראה בעיניו, ולהתבונן באבנים הללו, היו עבורנו חוויה מיוחדת ביותר: הרגשנו שהוא כל כך קרוב אלינו…" – קיארה לוביק (גרוטָפֶרָטָה (Grottaferrata), 25 יולי 1960).